אוזן המן

בתחתית פירמידת הצרכים האנושית מהדורת 2020 יש וייפיי. זה דבר ידוע, נאה ומתקבל. לצד צרכים פיזיולוגיים כמו אוכל ושינה, אנחנו צריכים גם וייפיי. כשמפלחים עוד קצת רואים שלצד הווייפיי יש גם אוזניות: לנסיעות בתחבורה ציבורת וללכתנו בדרך, למשרד ולבית – אנחנו צריכים אוזניות. ולאוזניות הללו יש תוחלת חיים מהקצרות בטבע.

ישנו הרגע המתסכל הזה שהאוזניה מתחילה לעשות רעשים שפוסקים רק אם את מסדרת את הכבל בזוית מאוד מסוימת שמחזיקה בדיוק עד לתזוזה הבאה (שלך או של האוטובוס), או שאחת האוזניות מפסיקה לעבוד. זה תמיד קורה בלי התראה ולרובנו אין עוד זוג אוזניות בתיק. חלקנו אפילו צריכים להגיע במיוחד לחנות לקנות אוזניות חדשות.

מה תעשה האוזניה ולא תיחרב? כמספר המשתמשים כך מספר הדרכים לשמור על אוזניות, ואיכא דאמרי להרוס אותן. לגלגל גדול, לגלגל קטן, לגלגל רופף, לגלגל הדוק, לא לגלגל בכלל, לשמור בקופסה, בשקיק, לא לשמור בכלל. במה דברים אמורים? באוזניות עם חוט. אוזניה אל-חוטית היא סיפור שונה בתכלית ואוזניות ענק לא נכנסות לתיק ואלא אם אתם עובדים כסאונדמנים, להסתובב על אוזניות עליכם הפסיק להיות מגניב בתיכון. מאחר שתוחלת החיים הקצרה של האוזנייה (ואחת היא אם אלו אוזניות ב-30 ש"ח או ב-300) אני מציעה ליזם זריז למכור אוזניות עם כרטיסייה: 9 ניקובים. הזוג העשירי חינם. הרי כולם יודעים שהן יהרסו בסוף, שלפחות את הזוג הבא שוב יקנו אצלך.


פורסם ב"קצרים" במוסף מוצ"ש של מקור ראשון ב-7.3.20

צילום: הדס פרוש פלאש 90

אוזן המן ליאור שפירא

לקצרים נוספים

בדיוק כמו אבא

אני זוכרת את הרגע בו קלטתי שאני הופכת לאבא שלי. הייתי במטבח וחתכתי לימונים. אין שום דבר מיוחד בחיתוך לימונים, רק שהייתי צריכה להיות בחוץ תוך רבע שעה ועוד לא

לקטע המלא