אויר לנשימה

שבע שנות בעלות על קטנוע לימדו אותי הרבה דברים, ביניהם לתדלק, לבדוק שמן, להעביר טסט ולהטעין מצבר. הן לא לימדו אותי למלא אויר בצמיגים. לא ברור איך דווקא הפעולה הפשוטה־להביך הזאת הפכה לקריפוניט שלי, שמולה אני מאבדת את כל יכולותי למעט היכולת לבקש עזרה. כל שנה אני מבטיחה לעצמי שהשנה אני אלמד וזה אף פעם לא קורה כי תמיד יש לי רשת בטחון: כי אני יכולה למשוך עוד קצת עם מעט אויר, כי אני גם ככה ליד המוסך אז אני אבוא להגיד שלום, אשטוף את הקטנוע ואבקש ג'סטה, או שיש מישהו ליד העמדה ואני מבקשת עזרה. בפעם הלפני־אחרונה שניסיתי למלא אויר לבד, מהרכב לידי יצאה אשה שבמקום למלא בשבילי את האויר – הסבירה לי בדיוק מה לעשות, נעמדה לידי, וידאה שאני עושה את זה כמו שצריך ואפילו לא צחקה עלי כשבהתחלה במקום לנפח אויר, לחץ האויר בצמיג ירד.

בשבוע שעבר יצאתי עם הקטנוע לרחובות ירושלים הריקים והרגשתי שחסר לי אויר בצמיגים ושאין לי ברירה, אני חייבת למלא. מה שגמר לי את התירוצים היה הדלק שעמד להסתיים. נכנסתי לתחנת דלק שוממה ואחרי תדלוק נשמתי עמוק אל עבר עמדת מילוי האויר. הפעם לא היתה לי ברירה אלא להצליח. לא היתה לי רשת בטחון אבל גם לא היה אף אחד שילחיץ אותי שאסיים כבר או יהיה עֵד לחוסר הבטחון שלי ולכשלונותי. כבשתי את הסיפור שאני מספרת לעצמי על מה שאני יודעת ולא יודעת לעשות – ובנסיון השני הצלחתי למלא אויר בצמיג. כשסיימתי, יצאתי עם יותר אויר בגלגלים ובריאוֹת והרבה יותר בטחון לקראת הפעם הבאה.


פורסם ב"קצרים" במוסף מוצ"ש של מקור ראשון ב-8.5.20

צילום: הדס פרוש פלאש 90

אויר לנשימה

לקצרים נוספים

הצלה ממקום אחר

זה היה מתסכל: איך יכול להיות שכל האנשים מולם אני עובדת מעריכים אותי ורק עם המפקדת שלי אני לא מצליחה להסתדר?

לקטע המלא

אוזן המן

מה תעשה האוזניה ולא תיחרב? כמספר המשתמשים כך מספר הדרכים לשמור על אוזניות, ואיכא דאמרי להרוס אותן.

לקטע המלא

סוף מסלול

מעטות הן הפעמים שאני זוכה לאיזו להרפתקה טובה מחוץ לאזור הנוחות שלי. הפעם זה התרחש ביום חמישי רגיל לכאורה.

לקטע המלא

עצמאית בשטח

אני אשה חזקה ועצמאית. בעיקר עצמאית. אפילו מוציאה קבלות. אני אשה חזקה ועצמאית (עם קבלות!), אבל גם שכירה. ואוי טאטע, איזה מסובך זה.

לקטע המלא