טלפני, טלפני

"לא סיכמנו מכל מקום בכל שעה?" שאל אותי אבא שלי אחרי שהסתבכתי בדרך הביתה. מאז שאני ילדה הוא תמיד אומר לאחים שלי ולי לא משנה איפה אתם נתקעים, לא משנה באיזו שעה – תרימו טלפון, אני אבוא לאסוף אתכם. ובאמת כשהיינו קטנים, אבא היה נוסע להחזיר אותנו הביתה מכל מיני מקומות בכל מיני שעות, ואני לא זוכרת אותו מתלונן. גם אם היה לו לא נוח – הוא היה בא.

זאת חוויה שונה מאוד, לשמוע את המשפט הזה מאבא כשאת ילדה שגרה אצל ההורים ולקרוא אותו כשאת אדם מבוגר. כילדים אנחנו תלויים בהורים שלנו. אי אפשר לצאת מהבית בלי אישור של ההורים, או בלי לכל הפחות לעדכן אותם. ברור כשמש שהם כאן בשבילנו ויכולים לעזור לנו גם אם כל מה שאנחנו רוצים הוא שהם יניחו לנו. כאדם מבוגר, כקרייריסטית וכאישה נשואה שמנהלת משק בית, אני כבר לא מבקשת אישור או מעדכנת את ההורים. אני מדברת איתם פעם בכמה ימים, רואה אותם פעם בכמה שבועות, ורשימת האנשים שיֵדעו מה קורה איתי לפניהם כוללת את בן הזוג ואנשים מהעבודה. אני חיה עמוק במרוץ המתיש של לשלם שכירות, לנסות לחסוך, לנהל את הבית, לתחזק זוגיות ולעבוד במשך יותר מדי שעות כל יום. העולם שאני חיה בו רחוק מאוד מהעולם שבו הסמכות העליונה של חיי, לטוב ולרע, היו אמא ואבא. אין שום קשר בין החיים שלי היום לבין הימים שבהם אם לא הייתי עומדת במחויבויות שלי – הדבר הכי חמור שיכול היה לקרות היה התגובה שלהם.


כשאבא שאל אותי את זה העברתי את מה שנשאר מאותו הערב בפרצים של בכי. במשפט אחד אבא שלי הזכיר לי שלמרות שלכולי עלמא אני אדם מבוגר ואחראי, וביני לביני אני בעיקר עייפה, בשביל אנשים מסוימים אני עדיין ילדה שאם היא הולכת לאיבוד – טלפון אחד, ויש מי שיבוא לחלץ אותה.

————–
זה כנראה הטור האהוב עלי עד כה, והכי אישי.
הידיעה שאני יכולה לעשות הכל (אני רק צריכה להחליט איך אני מיישמת את הכיוון הנהדר שאני נמצאת בו וללכת לאיש מקצוע לסדר כמה דברים בחיים שלי) היא בזכות הבטחון הקיומי שגדלתי בו.
אני לא לבד בעולם. אני יכולה לעשות הכל. אם אני נופלת, יש רשת בטחון. ותודה להורי שהביאוני עד הלום.

כמו כן, הסיפור מאחורי הצגתו והתקבלותו של הטור במשפחת שפירא הוא ההוכחה שאין בדיחות על אשכנזים. הכל אמת. אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת.

פורסם ב"קצרים" במוסף מוצ"ש של מקור ראשון ב-6.7.2019

צילום: הדס פרוש פלאש 90


לקצרים נוספים

עץ תות

אני מסתכלת על השביל שמרוצף בתותים שנפלו מהעץ, נושמת אויר בריח שלהם, ומנסה בכל מאודי להתעלם.

לקטע המלא

בטיפול

לא שתיקה נעימה של זוגות שמורגלים זו בחברת זה. שתיקה מהסוג הלא נעים, שבו באיזשהו שלב מישהו אומר "נראה לי שאנחנו צריכים יעוץ".

לקטע המלא

שידוך תעסוקתי

קשה חיפוש עבודה כקריעת ים סוף. החיזור אחרי עבודה – כזאת שתהיה מספיק מעניינת ותרצה אותך כמו שאת רוצה אותה – חולק קווי דמיון מבאסים עם דייטינג

לקטע המלא

בדרך לירושלים

היא הייתה 140 קילו של קטנוע תוצרת קוריאה, ואני, שמחזירה עודף ממטר שישים, הייתי צריכה לעמוד על קצות האצבעות כדי להגיע לכביש.

לקטע המלא