לבחוש בקלחת

יש שני סוגים של אנשים: אנשים שלא מערבבים את האורז אחרי שהוסיפו לו מים ואנשים שחייבים לעשות תשובה.

תוכן עניינים

(אם אתם מתעניינים במה זה "לבחוש בקלחת" – רדו למטה)

יש שני סוגים של אנשים: אנשים שלא מערבבים את האורז אחרי שהוסיפו לו מים ואנשים שחייבים לעשות תשובה. אם את סבתא שמערבבת אורז ואת קוראת את השורות האלו – אני מתנצלת עמוקות, לא התכוונתי אליך. סבתות, ככלל, הן מעל הכל והן זכאיות למערכת חוקים משלהן. לכל היתר אין תירוץ. אורז בסיר אסור לערבב אחרי שמוסיפים לו מים. איך אני יודעת את זה בכזה בטחון? כי סבתא שלי אמרה לי.

יוצא מן הכלל הוא ריזוטו. אותו אורז איטלקי מפונק שבמקום המים שהאורז של פשוטי העם מקבל, ינחר עליך בבוז אם תתני לו משהו פחוּת מציר ויין, ומכאן אפשר רק להדר. ואם את לא מערבבת את הריזוטו בסיר – הלך עליך והלך על הריזוטו.

פעם ב- נחה עלי הרוח ואני מכינה ריזוטו. מתחילה את ההכנות, לוקחת כף, מקרבת לסיר – ובורחת. חוזרת, נושמת עמוק, ומשננת את המנטרה "ליאור, זה לא אורז רגיל, זה ריזוטו, את יותר חזקה ממנו" וגם "סבתא תקבל אותך בכל מצב", עוצמת עיניים ונותנת ערבובונצ'יק. אבל ערבוב אחד לא מספיק לוריזוטו. צריך לערבב אותו פעם בכמה דקות והמחמיר תבוא עליו ברכה. בכל ערבוב שכזה אני מסתכלת מזועזעת במעשה ידי, אבל זה תמיד יוצא מספיק טעים שאני מצליחה לחיות עם עצמי בשלום. בערך. כמה ימים אחרי הריזוטו אני תמיד מכינה אורז ליתר בטחון, כדי להרגיע את המצפון ולחזור לקרקע המוכרת ולחוקים שאסור לשבור: לא מערבבים אורז. סבתא תמיד צודקת.

פורסם ב"קצרים" במוסף מוצ"ש של מקור ראשון ב-9.11.2019

צילום: הדס פרוש פלאש 90

לבחוש בקלחת
בתמונה: קלחת, שהיא גם קדירה

מה זה לבחוש בקלחת?

יש סיכוי שהגעתם לפה בגלל שחיפשתם בגוגל "לבחוש בקלחת" (השד יודע למה, אבל זה מה שגילה לי סרצ' קונסול). לא אני נותנת את הכותרות לקטעים שלי בקצרים, אלא העורכת שלי במקור ראשון שצריכה לתת כותרות של עד שלוש מילים שמצלצלות טוב באוזן וקשורות לתוכן, ואז כל הכבוד לה.

"קלחת" היא סיר גדול, במקור המילה מופיעה בתנ"ך וגם בחז"ל. היא התגבשה אצלנו כמילה נרדפת ל"קדירה". הביטוי "לבחוש בקלחת" מתאר בדמיון שלנו את הפעולה שמכשפות עושות, רצוי מעל אש ורצוי שהקדירה תעלה אדים. אז זה "לבחוש בקדירה". עוד שימוש במילה "קדירה" הוא ב"תבשילי קדירה", שהם בגדול תבשילים בסיר, בד"כ בבישול ארוך. תבשיל הקדירה העיקרי שלא מתבשל בסיר אלא במה שהיום נראה הכי דומה לקדירה – זה פויקה.

שיחה טובה.

דברים שכדאי לדעת על SEO, תוכן ואתרים

להרשמה לעדכונים

אני מקפידה לשלוח בתדירות שאני הייתי רוצה לקבל.
כלומר: קצר ורק כשיש לי משהו חשוב להגיד. 

אפשר לדבר גם פה

ליאור שפירא בלוג
גם למטפלים הנפשיים שלנו יש נפש. לפעמים גם הנפש הזאת צריכה שיראו אותה. יש מקרים שחייבים לשבור את הקיר הרביעי של חדר הטיפולים.
כל סורגת מכירה את הרגע המבעית הזה: את מסתכלת על הסריגה שלך בשמחה ובהערצה, מלטפת אותה ומצפה לראות את היצירה היפה שלך גדלה – ומגלה למרבה הזוועה פגם.
בניגוד לוויסקי, הערק האהוב שלי סובל מיחסי ציבור טובים פחות. זה לא אומר שאני צריכה ללכלך על המנצח אלא ללמוד לדבר עוד שפה.