מהפח אל הפחד


שאלות עמוקות על ההגיון מאחורי דברים ועל מהותם מעסיקה יהודים מימי חז"ל ועד ימינו אנו: מה הקטע עם פרה אדומה, למה יש רוע בעולם, מה זה "טוטפות" ואיך זה שאנשים עדיין צופים ב"חברים". השאלה העמוקה והגדולה שמעסיקה אותי היא מי החליט לשים את פורים חודש לפני פסח.

לקראת פורים, בנות (ובני) ישראל החמירו על עצמן, הבית הופך לבוטיק משלוחי מנות יצירתיים, ולנו יש אישור רשמי להתפרע: לקנות את קמח הכוסמין המונבט וממרח השוקולד האוסטרו-נורווגי (לאוכלי אבקת חלב נוכרי) ולמלא את המטבח במנות מושקעות או בערימות חטיפים גדולות ומנופחות מדי.

בפסח, לעומת זאת, מגוון אפשרויות מצומצם, כשההרפתקה הכי גדולה היא קינואה. קטניות – פריווילגיה. איסורים? לא חסר.

אחרי שגעת משלוחי המנות של פורים, נורית יריית הפתיחה במירוץ לחיסול החמץ. לכן, החודש הזה הוא גם שעתם היפה של כל השעטנזים מבוססי החמץ שאפשר להעלות על הדעת. במירוץ נגד החמץ, כל האמצעים כשרים לימות השנה. פתאום בשלישי מכינים לזניה להמשך השבוע, כולם מאוד נדיבים בקידוש, ואנחנו אוכלים דברים מוזרים-אך-חמודים כמו עוגת ביסקוויטים עם עוגיות שוקולד-צ'יפס במקום ביסקוויטים, או בייגלה במקום שקדי מרק. ככל שמתקרבים לפסח, הדחף לסיים את החמץ גובר והאוכל נעשה יותר ויותר יצירתי. פשטידת פסטה עם עדשים ועוגת תפוחי עץ עם פירורי ופלים ועבאדי? לגיטימי סך הכל.עם מנהגים יפים שכאלו, לחץ זמן, מאכלים ייחודיים ושותפות גורל בין אנשים שכל שנה מופתעים מחדש שזה מה שקורה, הפער הקטן בין חג משלוחי המנות לחג המגבלות הקולינריות מעלה שאלה עמוקה וחשובה. אז מי החליט שפורים יהיה חודש בדיוק לפני פסח? לאלוהים פתרונים.

פורסם ב"קצרים" במוסף מוצ"ש של מקור ראשון ב-14.4.2019

צילום: פלאש 90

ליאור שפירא פסח

לקצרים נוספים

סוף מסלול

מעטות הן הפעמים שאני זוכה לאיזו להרפתקה טובה מחוץ לאזור הנוחות שלי. הפעם זה התרחש ביום חמישי רגיל לכאורה.

לקטע המלא

מה קורא

כשחילקו את הסמול-טוק עמדתי בתור למשהו אחר, אבל לצערי ככל שעובר הזמן אני מבינה את התפקיד החברתי שהוא ממלא

לקטע המלא

בדרך לירושלים

היא הייתה 140 קילו של קטנוע תוצרת קוריאה, ואני, שמחזירה עודף ממטר שישים, הייתי צריכה לעמוד על קצות האצבעות כדי להגיע לכביש.

לקטע המלא