מה קורא

הודעת הוואצאפ השנואה עלי היא "היי מה קורה?". שלוש המילים האלה אומרות את שני הדברים הבאים: א. אנחנו לא בקשר, ב. אני צריכה ממך משהו. מי שרוצה לדעת מה שלום האדם בצד השני לעולם לא יבחר בפתיח הזה.

כשחילקו את הסמול-טוק עמדתי בתור למשהו אחר, אבל לצערי ככל שעובר הזמן אני מבינה את התפקיד החברתי שהוא ממלא: "היי, מה קורה" היא פתיחה שמטרתה לבזבז לצד השני את הזמן ולגרות לו את הסקרנות עד שהוא ירצה את הזמן שלו בחזרה מספיק כדי להסכים לשמוע מה את רוצה, ואז, מאחר ששניכם אנשים נחמדים, מנומסים או שניהם – הצד השני יסכים לשתף פעולה עם הדבר אליו הוא עומד להסתנג'ר. מדובר בפרקטיקה של בלבול האויב והחלשת המנגנונים הנפשיים שלו. יש פה היררכיה: עדיף לקבל הודעות "היי, מה קורה" שאחריהן מגיעים לעיקר והאדם בצד השני יכתוב מה הוא צריך. גרועות במיוחד הן הודעות ה"היי מה קורה" שאחריהן יש שתיקה ואין לי ברירה אלא לשחק את המשחק ולענות "הכל בסדר, מה המצב?" ולהמתין למענה.

רוצים משהו? באהבה. אם אנחנו לא מכירים – על אחת כמה וכמה. אני מעריכה אנשים שיצאו מאזור הנוחות שלהם ופנו בבקשה למישהו מחוץ לחוג החברתי הקרוב, אפילו אם הבקשה היא להביא עוגה לקידוש. אבל בואו נשים את זה על השולחן: בתרבות הישראלית שלנו לא מאוד מנומס לא להגיע לעיקר. אם אתם מדברים עם מישהו כי אתם צריכים ממנו משהו, מעולה. סביר מאוד להניח שהאדם בצד השני יסכים. עכשיו בואו נגיע לתכל'ס.

פורסם ב"קצרים" במוסף מוצ"ש של מקור ראשון ב-30.11.2019

צילום: הדס פרוש פלאש 90

לקצרים נוספים

לבחוש בקלחת

יש שני סוגים של אנשים: אנשים שלא מערבבים את האורז אחרי שהוסיפו לו מים ואנשים שחייבים לעשות תשובה.

לקטע המלא

עץ תות

אני מסתכלת על השביל שמרוצף בתותים שנפלו מהעץ, נושמת אויר בריח שלהם, ומנסה בכל מאודי להתעלם.

לקטע המלא

משמר כבוד

המשפט הזה הופך אותנו ל"הם". אנשים שביומיום נראים כמו חלק מהחבר'ה, אבל באמת-באמת, באו להשתלט על המרחב.

לקטע המלא