מחסני מזון

באיזשהו שלב הבנו שסוף העולם הצפוי כבר לא יתרחש בקרוב, שהסופרמרקטים ישארו פתוחים ויהיה מספיק מזון – ולא הזמנו מהסופר כמות אוכל שבשגרה היתה מספיקה לליגיון. בהחלטה נועזת של צעירים פוחזים החלטנו יונתן ואני לעשות ניסוי בבני אדם. כלומר בעצמנו. ומה הניסוי אתם שואלים? ובכן – יונתן ואני החלטנו שאנחנו הולכים לחיות ממה שיש ולאכול מה שיש לנו בבית. כלומר במקרר שלנו, שמלא באוכל שהכנו, במזווה שלנו, שמלא באוכל שרכשנו, ובמקפיא שלנו, שמלא בכל מני דברים שחלקם בהחלט אוכל.

שבוע לתוך החיים-ללא-קניות והדבר היחיד שנגמר היו החלבונים. הבשר, הטופו ואפילו שימורי הטונה. מצד שני, לא חשבנו שהעולם עומד להיחרב ולכן בהזמנה הקודמת מהסופר לא הצטיידנו במאגר. ועדיין היה מספיק אוכל בבית. נשארנו עם מספיק מוצרי חלב, עם מספיק קטניות, עם מספיק ירקות וחד משמעית עם יותר גלוטן. אפוקליפסת זומבים? קטן עלינו. אם ידפוק לנו זומבי רעב בדלת נעמיד לו מקינטה ונשאל אם הוא אוהב מג'דרה.

אז אנחנו לא אוכלים את האוכל שאנחנו הכי אוהבים בכל יום אלא אוכל אחר שהוא סתם טעים ומזין, ואם בא לנו משהו ספציפי ואין – אנחנו עושים מעשה נועז ופשוט אוכלים משהו אחר. מסקנות הניסוי, אם כן, היו חד משמעיות: גילינו שהאוכל שיש לנו בבית אשכרה מספיק כדי להאכיל אותנו. מי היה מאמין.


פורסם ב"קצרים" במוסף מוצ"ש של מקור ראשון ב-17.4.20

צילום: הדס פרוש פלאש 90



מחסני מזון

לקצרים נוספים

עץ תות

אני מסתכלת על השביל שמרוצף בתותים שנפלו מהעץ, נושמת אויר בריח שלהם, ומנסה בכל מאודי להתעלם.

לקטע המלא

עצמאית בשטח

אני אשה חזקה ועצמאית. בעיקר עצמאית. אפילו מוציאה קבלות. אני אשה חזקה ועצמאית (עם קבלות!), אבל גם שכירה. ואוי טאטע, איזה מסובך זה.

לקטע המלא