נפגשות לדק

אני ליטווקית בכל רמ"ח איברי ובדיוק בגלל זה לא רציתי לסרב. זה כמו מימונה: הדלת פתוחה וכולם מוזמנים לכן או שלא התפלחת, או שזה לא חב"ד.


בליל שבועות האחרון לא רציתי לשמוע שיעורים שמעבירים אנשים שנראים כמוני, נשמעים כמוני ואוחזים באמונות שלי. אחרי תפילה וארוחה עם אנשים שאני אוהבת, מכירה ורואה על בסיס שבועי, צעדתי מרחביה לעיר העתיקה כדי למצוא משהו אחר.

התחלתי בקבר דוד המלך, מקום בו אף אחת לא נראתה כמוני, והמשכתי להסתובב באזור עד שראיתי חבורת חוצניקיות צעירות. אחת מהן אמרה לי שמתחילה התוועדות בקרוב והזמינה אותי להצטרף.
אני ליטווקית בכל רמ"ח איברי ובדיוק בגלל זה לא רציתי לסרב. היפה בחב"ד הוא שזה כמו מימונה: אי אפשר להתפלח פנימה. הדלת פתוחה וכולם מוזמנים לכן או שלא התפלחת, או שזה לא חב"ד.

עשרות חב"דניקיות צעירות מרחבי העולם, חלק מהן בנות של שליחים, הגיעו לשנת סמינר בארץ. כל אחת שראתה אותי היתה מסבירת פנים, התעניינה בי, שאלה לשלומי והאם להביא לי משהו – עוגה, מים או כיסא. כששאלתי אחת מהן איך זה שהן כל כך נחמדות אלי היא ענתה לי בפשטות שהן רגילות לארח. קצת קינאתי בהן על רוחב הלב המיידי הזה.

נשארתי כשהתחיל השיעור. למדתי עם אחת הבנות שתי שיחות של הרבי שאני כבר לא זוכרת מה היה בהן, שמעתי שיחה מרב שפגש את הרבי וסיפר עליו ועל הזכות הגדולה שבלהיות חב"ד והצטרפתי אליהן לניגונים. כשיצאתי משם שעתיים אחר כך, הרגשתי סיפוק מדהים. בתיקון ליל שבועות האחרון יצאתי מאזור הנוחות שלי ובאמת למדתי דברים חדשים.

פורסם ב"קצרים" במוסף מוצ"ש של מקור ראשון ב-28.5.20
צילום: הדס פרוש פלאש 90

שבועות בעיר העתיקה

דברים שכדאי לדעת על SEO, תוכן ואתרים

להרשמה לעדכונים

אני מקפידה לשלוח בתדירות שאני הייתי רוצה לקבל.
כלומר: קצר ורק כשיש לי משהו חשוב להגיד. 

אפשר לדבר גם פה

הקיר הרביעי

גם למטפלים הנפשיים שלנו יש נפש. לפעמים גם הנפש הזאת צריכה שיראו אותה. יש מקרים שחייבים לשבור את הקיר הרביעי של חדר הטיפולים.

חוט מקשר

כל סורגת מכירה את הרגע המבעית הזה: את מסתכלת על הסריגה שלך בשמחה ובהערצה, מלטפת אותה ומצפה לראות את היצירה היפה שלך גדלה – ומגלה למרבה הזוועה פגם.

הטיפה המרה

בניגוד לוויסקי, הערק האהוב שלי סובל מיחסי ציבור טובים פחות. זה לא אומר שאני צריכה ללכלך על המנצח אלא ללמוד לדבר עוד שפה.