סודהסטרים

אני לא זוכרת את בית ההורים שלי בלי מכשיר סודהסטרים, וליום ההולדת האחרון שלי יונתן קנה גם לי מכשיר. סודהסטרים היא תמצית סיפור ההצלחה הישראלי כפי שאנחנו מספרים אותו ב-2019: היֹה היה ברז סודה, שהיה נפוץ בקיבוצים וייצר סודה שנגמאה בהנאה על ידי קיבוצניקיות לבושות סרפן וקיבוצניקים משופמים בחדר האוכל. היֹה היה סיפולוקס, מכשיר ביתי להכנת סודה, שהיה פופולרי מחוץ לקיבוץ ונעלם מן העולם לטובת גרסה משופרת: סודה-קלאב. 
הישראלים אהבו את מכשיר הסודה-קלאב שלהם, והיו מכינים סודה בבית להנאת בני משפחותיהם. אחרי מספר שנים של הצלחה בארץ, היהודים ניצחו את הגויים וסודה-קלאב קנו את סודהסטרים, החברה ממנה התפצלו לפני שעלו לארץ, והשיבו לעצמם את השם סודהסטרים. סודהסטרים המשיכה לגדול, הגשימה את החלום הישראלי של השנים האחרונות ועשתה אקזיט, למרבה הגאווה הלאומית ולתפארת מדינת ישראל. ועדיין, האקזיט לא שינה אותה. היא נשארה חברה שממוקמת בישראל ומחוייבת לערכים שנובעים מבית הגידול שלה. היא כמו הָחֲבֶרָה שעשתה את זה בענק: היא עדיין גרה בקיבוץ ומבלה עם החברים מהבית, אבל עכשיו היא מוכּרת גם בחו"ל, מתרועעת עם סלבריטאים ואסטרונאוטים ועושה פרסומות ויראליות באנגלית.גם ביום העצמאות הקרוב, אני אלך למכשיר הסודהסטרים הביתי ואכין לעצמי כוס סודה בתוספת גאווה לאומית, קרה ועם לימון.

***

כשתמר העורכת שלחה מייל וסיפרה על הפרוייקט, התלהבתי ממש. סוף סוף אני כותבת לא רק ב"קצרים", אלא בפרוייקטים של העיתון! אני כמעט מרגישה כמו חלק מהמערכת!
שברתי את הראש על מה לכתובו התייעצתי עם כמה חברים. רוב הרעיונות לא עברו את רצפת חדר העריכה (קרי: הוואצאפ), אחד חבל לי שלא עבר את העורכת (שקית השקיות), אבל סודהסטרים היה רעיון מופלא, וקל מאוד לכתוב.
קודם כל היה לי קל כי אני פשוט מאוד אוהבת סודה.
אחר כך, היה לי קל כי לסודהסטרים יש סיפור טוב.
אנחנו מתים על סיפורי הצלחה, בטח כאלה שחוצים את גבולות ישראל, ומקנאים בהם מאוד. סודהסטרים הצליחו למתג את עצמם יפה בסיפור הזה: מאוד פרטיקולריים-ישראליים, עם מעורבות גבוהה בנעשה בארץ ועם מנכ"ל דעתן ופעיל, ועם עמוד פייסבוק מצוין; ולצד זה הם גם מאוד גלובליים.. הם משחקים את המשחק הכפול הזה בחן רב, ומצטיינים בכל החזיתות.
והשוס הגדול: זה לא רק מיתוג טוב שמצליח להסיט את המבט הצידה ממוצר גנרי או בינוני. המוצר שלהם באמת מצויין!

אין לי את זה ביותר קפיטליזם-ממלכתי.

פורסם במוסף יום ההעצמאות של מקור ראשון, 2019

לקצרים נוספים

בדרך לירושלים

היא הייתה 140 קילו של קטנוע תוצרת קוריאה, ואני, שמחזירה עודף ממטר שישים, הייתי צריכה לעמוד על קצות האצבעות כדי להגיע לכביש.

לקטע המלא

עצמאית בשטח

אני אשה חזקה ועצמאית. בעיקר עצמאית. אפילו מוציאה קבלות. אני אשה חזקה ועצמאית (עם קבלות!), אבל גם שכירה. ואוי טאטע, איזה מסובך זה.

לקטע המלא