על שום מה

בזמן שאתם קוראים את הטור הזה, אני חוגגת יום הולדת. לילדי חגים יש אחווה: כילדים קטנים שרק חולמים להיות ילדי יום הולדת מיוחדים – ראינו איך כולם מקבלים מתנה ביום ההולדת שלנו והרגשנו קצת מופסדים. התבאסנו שאת תשומת הלב לחג שלנו אנחנו צריכים לחלוק עם חג אמיתי וממשי, ומצד שני היה מאוד מחמיא שדווקא את יום ההולדת שלנו הפכו לחג אמיתי. חוץ מזה, אלא אם נולדתם בפסח– עוגת חג כעוגת יום הולדת הן שתי ציפורים מעולות לתפוס במכה אחת.
גם בתוך אחוות ילידי החגים, יש את הסיירת: אלו שההורים שלהם לא יכלו להתאפק וקראו להם בשם שקשור לחג. כמו האסתריות וההדסות שנולדו בפורים, כמו האביביות והחירותיות שנולדו בפסח – חזקה על אנשים עם שמות שקשורים לאור שהם נולדו בחנוכה. כבר כמה שנים שאני חוגגת את יום ההולדת שלי יחד עם חבר שלי יאיר, ומדי פעם על יום ההולדת שלי תפסו טרמפ חברים כמו אור, מאור ומאיר. או במילים אחרות: נעים מאוד, אני ליאור, נולדתי בנר שישי של חנוכה וזאת הסיבה העיקרית שקיבלתי את השם שלי.
אני אוהבת את ההורים שלי ואני ליאור מספיק שנים בשביל שדעתי על השם לא תשנה – זאת מי שאני. לזכותם יאמר שכשהם קראו לי ככה, "ליאור" באמת היה שם מקורי לבת – ועוד יותר לזכותם יאמר שהשם שיכול היה להיות לי, השם שהגיע למקום השני במצעד השמות לילדה הפוטנציאלית, אמנם לא היה קשור לחג, אבל היה מספיק יוצא דופן שאני לא מכירה אף אדם שמסתובב עם השם הזה.
עם זאת, 13 שנה אחרי שההורים שלי החליטו לקרוא לי ליאור כי נולדתי בחנוכה, נולד לי אח, וגם הוא נולד בחנוכה. אבל אח שלי כבר קיבל שם נורמלי לגמרי שאין לו שום קשר לאור. הראל.


פורסם ב"קצרים" במוסף מוצ"ש של מקור ראשון ב-28.12.19

צילום: הדס פרוש פלאש 90

ליאור שפירא על שום מה

לקצרים נוספים

הצלה ממקום אחר

זה היה מתסכל: איך יכול להיות שכל האנשים מולם אני עובדת מעריכים אותי ורק עם המפקדת שלי אני לא מצליחה להסתדר?

לקטע המלא

טלפני, טלפני

מאז שאני ילדה אבא תמיד אומר לאחים שלי ולי "לא משנה איפה אתם נתקעים, לא משנה באיזו שעה – תרימו טלפון, אני אבוא לאסוף אתכם".

לקטע המלא