הבלוג הזה עוסק בקידום אתרים ואחד האדנים המרכזיים בקידום אתרים הוא תוכן. אי אפשר לקדם אתר בלי בלוג, ובלוג מצריך מאמרים. המאמר לא עוסק בעל מה לכתוב, יש לי מאמרים אחרים באתר בשביל זה (למשל המאמר הזה והמאמר הזה). המאמר הזה כולל כמה טיפים טכניים שעוזרים לי לכתוב ולשחרר את מחסומי הכתיבה.
להבין על מה בעצם כותבים את המאמר
לפעמים אני מתחילה לכתוב מאמר כי יש לי נושא מסויים בראש, אני קולטת שאני מתפזרת ושאני לא מצליחה להיות קוהרנטית. בד”כ זה אומר שאני לא באמת יודעת על מה אני כותבת.
כל מאמר עוסק בנושא אחד, או עונה על שאלה אחת. כשאני תופסת שאני מסתבכת עם עצמי אני מנסה לתקצר את המאמר שאני כותבת למשפט אחד, או לנסח את השאלה האחת שהמאמר הזה עונה עליה.
לפעמים רק כשאני כותבת את התקציר אני מבינה מה אני כותבת, או על מה אני מנסה לכתוב. וזה גם אחלה.
ולפעמים אני כל כך מבולגנת בתוך עצמי, שאני מניחה למאמר. את המאמר הזה למשל הנחתי בטיוטות למשך למעלה משנה עד שחזרתי אליו. בהתחלה חשבתי שהנושא יהיה איך לכתוב מאמר מאפס עד לתוצאה סופית, אבל הוא כלל גיבוב של כל מני נושאים שקשורים לכתיבה. בשנה הזאת פרסמתי באתר עוד כמה מאמרים שעוסקים בכתיבת מאמרים, ככה שיכולתי להפנות לקריאה נוספת ולהרחבות. זה שחרר אותי להפוך את המאמר הזה למאמר רוחב עם טיפים טכניים מעולמות שונים, במקום למאמר עומק.
רוצים עוד - בחינם?
להורדת הצ’קליסט דברים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים על האתר שלכם. 18 נקודות שיעזרו לכם להביא יותר טראפיק, לידים והמרות מהאתר ולהגיע לקהלים חדשים וממוקדים. צ’קליסט פרקטי ויעיל ממש כמו המאמר הזה.
מאיפה להתחיל לכתוב מאמר
יש כמה שיטות לכתוב מאמר. יש כאלה שכותבים אותו לפי ראשי פרקים ואז מרחיבים אותם. את הפתיח של המאמר ואת הסיכום שלו לפעמים קל יותר לכתוב בסוף כתיבת המאמר. אם כבר יש לכם אותם בראש – אתם יכולים להוריד אותם לכתב, אבל בדרך כלל הרבה יותר קל להתחיל עם גוף המאמר ואת הפתיחה והסיכום להוסיף אחר כך.
את רוב המאמרים שלי התחלתי לכתוב מהאמצע.
גישה אחרת שהתחלתי איתה לאחרונה אומרת להתחיל מלכתוב את ההקדמה ואת את ראשי הפרקים (יש עליה הרחבה כאן) ורק אז לגשת למלא אותם. השיטה הזאת אינטואיטיבית לי פחות, אבל היא מוציאה ממני סוגים אחרים של תוכן, וזה לא רע.
לא כל מאמר צריך להיות יצירת מופת
יש מאמרים שמספיק שיהיו סבבה והכל. אם הם יכולים לעזור – מעולה. אבל כדאי לדעת לשחרר את המאמרים גם אם הם “טובים דיים” ולא מושלמים.
גם המאמר הזה הוא לא מושלם, ולא נכנס לרשימת עשרת המאמרים האהובים עלי באתר. זה לא הופך אותו למאמר גרוע. להיפך, זה מאמר שיכול מאוד לעזור לאנשים שנתקעים כי הם מתמקדים בתוכן אבל לא מספיק בצורה, ויש בו גם טמפלייטים טובים.
פרפקציוניזם בעיקר תוקע, ויש נקודה שצריך לשחרר ולהתקדם הלאה. יש מצב שאתם נתקעים על המאמר הזה כי אתם מפחדים ממה שעלול לקרות אם תשחררו אותו?
תשתמשו בעורך תוכן שנוח לעבוד איתו
נוח היא מילה מאוד חשובה שכותבים.
הרבה אנשים רגילים לכתוב בוורד. אם ככה אתם עובדים – מעולה. תכתבו בוורד וכשזה גמור – תעתיקו את המאמר לאתר שלכם.
יש לי לקוחה שאת המאמרים לאתר שלה היא שולחת לי בווצאפ ואני מעתיקה אותם לאתר שלה ואז מסדרת אותם. זה לא מאוד נוח, אבל אם זאת הדרך היחידה שבה יהיו מאמרים באתר שלה – נו שוין. עדיף מאמר שנשלח אלי בווצאפ מאשר שום מאמר בכלל.
אני כותבת את המאמרים שלי ישירות בגוטנברג, עורך הפוסטים של וורדפרס, כי הצורה בה אני יכולה לכתוב את המאמר משפיעה מאוד על הטקס. למשל אני יודעת שבגוטנברג אני יכולה להכניס טבלה או רשימה או הטמעות באופן מסודר. בוורדפרס יש אפשרות לתצוגה מקדימה, ואני משתמשת בה.
מבנה מאמר סקירה/ביקורת
סוג נוח ופופולרי של מאמרים שאפשר לכתוב על כמעט כל מוצר או שירות הוא מאמר סקירה וביקורת. כדי לכתוב מאמר סקירה או ביקורת על מוצר שאתם מכירים יש טמפלייט נוח שאפשר לעבוד איתו. לפי הטמפלייט הזה למשל כתבתי את הסקירה שלי על התוסף יוסט פרימיום.
- הצגת הנושא: פסקה-שתיים מה הבעיה שקיימת בעולם
- הצגה קצרה וכללית של הפתרון. לספר על המוצר, היצרן, נתונים שמספרים על מהימנות – למשל מספר משתמשים או צרכנים.
- סקירת יתרונות או פיצ’רים: זאת תהיה מרבית המאמר. רצף של כותרות משנה בהם תסקרו את המוצר: יתרונות, פיצ’רים, למי הוא מתאים ועוד ועוד. לתת את חוות הדעת האישית שלכם על זה – יתרון. במאמר על יוסט פרימיום למשל עברתי על רשימה ארוכה של דברים שאפשר לעשות עם התוסף הזה, מי צריך אותם וחוות דעתי עליהם
- הוספת הטמעות בגוף המאמר: מאמר לא יכול לכלול רק מילים. צריך שתהיה בו לפחות תמונה אחת, ושלתמונה יהיה טקסט אלטרנטיבי נורמלי. אפשר להוסיף הטמעה מסרטון יוטיוב. זה יכול להיות וידאו שלכם, וידאו יח”צ של החברה על המוצר או סקירה של יוטיובר על הדבר הזה שמגיעה למסקנה דוגמה לשלכם.
- סיכום: חוות הדעת הכוללת שלכם על המוצר, השירות או הרעיון. ההבדל בין הסיכום להצגה הוא שבהצגה אתם מספרים איזו בעיה המוצר אמור היה לפתור, בסיכום אתם מתחשבים בסקירת הפיצ’רים ונותנים חוות דעת על מידת ההצלחה ועוד.
- בונוס למתקדמים: שתי שאלות נפוצות: “שאלות נפוצות” הן דרך לתפוס עוד מקום בתוצאות החיפוש. בצילום המסך פה למטה רואים איך מוצג המאמר שלי “למה אני לא מתרגשת כשאין אור ירוק בתוסף יוסט“. שימו לב לשתי השאלות מתחת: “על מה התוסף yoast נותן ציון” השאלה שמתחתיה. הדבר הזה נקרא “סכמת שאלות נפוצות”, או FAQ schema”. אם יש לכם את התוסף יוסט באתר ואתם עובדים על עורך הבלוקים, אפשר להוסיף אותו בקלות (חפשו את הבלוק faq schema). אם לא – חפשו בגוגל faq schema generator. כדאי לדעת שבתוצאות החיפוש של גוגל מוצגות רק שתי שאלות נפוצות לכל תוצאה.
מבנה המלצה ותיאור פרוייקט
זה לא בדיוק מאמר, אבל גם את ההמלצות של אנשים על המוצר או השירות שלכם, זה ששמים בסקשן של ה”המלצות” (שנקרא גם “טסטמוניאלז”) כדאי לדעת איך לכתוב. וגם כשאתם כותבים על פרוייקטים שעשיתם – יש לזה מבנה.
במבנה המאמר הזה אפשר להשתמש בין אם אתם הממליצים ובין אם אתם הספקים. המבנה נשאר אותו מבנה, ומה שמתשנה הוא נקודת המבט שלכם בתור הכותבים.
היתרון של המבנה הזה הוא שהוא מעביר את המידע החשוב: מה היה שם קודם, הדרישות שהפרויקט ענה עליהן, התחושה האישית, הפתרון ולמה הוא עבד.
- אקספוזיציה (תיאור של השגרה או של מה היה שם קודם): שושנה היתה אצלי ורצתה שאעצב לה מטבח. [מזה משתמע שלפני כן לא היה לה מטבח מעוצב, עכשיו היא רוצה מטבח מעוצב]
- אפיון דרישת הלקוח: הדרישה שלה היתה שיתאים לחמישה ילדים אנרגטיים ושהיא רוצה מקום לעציצים שלה, שלא יברו
- זוית אישית (או: איך הגבתם/הרגשתם, פרויקטים קודמים בתחום): בתור אמא לשלושה וחובבת עציצים בעצמי, שמחתי לקחת על עצמי את המשימה. כשיעצבתי את המטבח של משפחת אמזלג [קישור למאמר הרלוונטי], האמא רצתה משהו דומה: […..]
- פתרון: בחרנו פלטה של ירוק ואגוז. [ועוד פירוט על הפתרון]
- הסבר על הפתרון (למה זה עבד? מה עבד?): הירוק השתלב עם העציצים ומשרה אוירה נעימה, המדפים שמול החלון סיפקו לעציצים את האור שהם צריכים….
סדר העבודה של רוב המאמרים שלי הוא זה:
- זריקה: זורקת על גוטנברג כל מה שבא לי להגיד. טיעונים, כותרות, משפטי הקדמה – הכל.
- סידור: מתחילה לסדר: לתת כותרות, למייל האם המשפט שכתבתי הוא טיעוןבפני עצמו או חלק מטיעון אחר, ומעבה תוך כדי תנועה.
- קריאה 1 ועיבוי: אחרי שסיימתי לעבות, אני קוראת את המאמר מההתחלה ועד הסוף, מתקנת תוך כדי תנועה ורואה מה חסר ומשלימה. המטרה בקריאה מההתחלה ועד הסוף היא לבחון את שטף המאמר ואת הסדר שלו.
- הפסקה: אחרי הסבב הזה המאמר כבר הופך לרעש לבן בעין שלי. אני מניחה למאמר כי אני לא מסוגלת לקרוא אותו יותר.
- קריאה 2: אחרי מנוחה (שעתיים, לילה או חודש), אני קוראת את מהאמר שוב ועורכת שוב.
- מדיה: את המדיה (תמונות וסרטונים), שהם חיוניים בגוף כל מאמר ומסייעים לתוכן עשיר ולקידום האתר, אני מכניסה לקראת הסוף, כשלמאמר יש כבר מבנה סגור. אורך המאמר משפיע על כמה מדיה אכניס והדברים שכתובים בו ישפיעו על סרטונים שאבחר לשלב ועל מה יהיה בתמונות.
יכולים להיות כמה סבבים של הקריאה/עריכה, בהתאם לכמה קל לי לכתוב את המאמר או כמה זמן יש לי לכתוב אותו ברצף.
