המייל שעצבן אותי ולמה עדיף לכתוב תוכן בשפה פשוטה

למה אתם לא צריכים להתאמץ לכתוב את המאמרים באתר שלכם בשפה גבוהה, יכולים להישאר בשפה דבורה - ואפילו אם יש לכם קצת שגיאות בעברית אתם לא צריכים להתרגש.

תוכן עניינים

הנחת המוצא שלי במאמר הזה היא שמי שקוראים אותו יודעים שכדי להתקדם בגוגל צריך לכתוב תוכן. אם הנקודה לא ברורה לחלוטין, אני מציעה לקרוא את המאמר למה צריך בלוג באתר, ואז לחזור.

אם הצורך בכתיבת מאמרים ברורה לכם, אפשר להתחיל:

בדרך כלל אני אדם נחמד מאוד וסבלני מאוד. לצאת נגד דברים, ולהדביק את הפרצוף של עסק ספציפי לכל מני דברים – זה דבר לא יפה ולא נחמד. אבל מייל שקיבלתי לתיבה שלי העלה לי את הסעיף כי הוא מייצג המון דברים רעים בבת אחת. המייל הזה דוגמה מעולה לדברים שבעיני אסור לעשות, מכל מני סיבות.

האם זה עובד להם? אני מקווה בשבילם שכן. לכולם מגיעה פרנסה. אני רוצה לקוות שהכוונה שלהם טובה, רק דרך שבעיני היא בעיקר מזיקה כי היא מדגדגת לאנשים את חוסר הבטחון ומוכרת באמצעות להוריד להם.

“ראיתי באתר בעיית הגהה”

זה היה המייל שקיבלתי:

היי, אקטרינה מ-[שם העסק] כאן. מה שלומך?
ביקרתי ב – lior-shapira.co.il וכבר ברפרוף ראשוני באתר ראיתי בעיית הגהה.

כשמדובר באתרים עסקיים, טעויות הגהה גורמות לגולשים לנטוש את האתר במהירות – ולעבור למתחרים.
גם מנועי החיפוש לא אוהבים אותן ואת אחוזי הנטישה הגבוהים שהן יוצרות.

לדוגמה:

“בנוסף” לבדו הוא טעות נפוצה. הביטוי הנכון הוא “בנוסף לכך” או “נוסף על כך”:
” יותר ידידותי.בנוסף, כל הדברים שאפש…”

“בגלל ש” הוא ביטוי שגוי ונפוץ. הביטוי הנכון הוא “מכיוון ש”:
“מילה. בעברית, בגלל שיש פחות תחרות, …”

“כמובן ש” הוא ביטוי שגוי ונפוץ. הביטוי הנכון הוא “מובן ש”:
“עתיק לוורדפרס.כמובן שהפוסט יצטרך ערי…”

“כנראה ש” הוא ביטוי שגוי ונפוץ. הביטוי הנכון הוא “כנראה”:
“קרו באתר שלכם וכנראה שגם לא בפעם השני…”

המילה “פרוייקט” היא טעות איות נפוצה. כותבים “פרויקט”:
“צים להתייעץ על פרוייקט, לשפר את הכישו…”
האם ברצונך שנעבור על שאר האתר? (הסריקה תבוצע ללא תשלום.)
ואם נמצא טעויות נוספות, נוכל להגיש לך הצעת מחיר להגהה.

ממתינה לעדכון.

בעיות הגהה באתר
המייל המעצבן שקיבלתי

זה מה שיש לי להגיד על המייל:

היי אקטרינה, מה המצב?
תודה על המייל שלך ועל הסריקה. זאת באמת דרך לא רעה להפוך בעלי אתרים ללקוחות פוטנציאליים: לתת משהו חינמי במתנה ואז לבחון אם אני מעוניינת במוצר חינמי מורחב יותר (סריקה של כל האתר) ואחר כך להציע לי מוצר בתשלום. אחלה משפך ואני מקווה שהוא עובד לך.

ברשותך, כמה הערות על המייל:
תלמידי אמנות הפיתוי לומדים שבתחילת שיחה עם בחורה הם צריכים להוריד לה קצת את הבטחון. אני מקווה שלא הבאת את שיטות המכירה שלך משם כי המשפט “ביקרתי ב – lior-shapira.co.il וכבר ברפרוף ראשוני באתר ראיתי בעיית הגהה” הוא פיק-אפ ליין גרוע בצורה מחשידה.
אם היית בחור בבר, הייתי מסתובבת לצד השני וממשיכה לדבר עם החברה שלי.

“כשמדובר באתרים עסקיים, טעויות הגהה גורמות לגולשים לנטוש את האתר במהירות – ולעבור למתחרים.
גם מנועי החיפוש לא אוהבים אותן ואת אחוזי הנטישה הגבוהים שהן יוצרות.”

  1. המילה “כשמדובר” מיותרת. המשפט שומר על המשמעות שלו גם בלעדיה. בלעדיה הוא גם קצר יותר, שזה יתרון.
  2. מנסיוני המקצועי, רוב הקוראים אדישים לטעויות הגהה, בטח כשהן נדירות מאוד ושוליות מאוד.
  3. מה שבוודאות מגדיל את אחוזי הנטישה הוא תוכן מסורבל. “תוכן מסורבל” זאת למשל שפה גבוהה מדי ומילים מיותרות.
  4. את צודקת. מנועי החיפוש לא אוהבים אתרים עם אחוזי נטישה גבוהים.

לעניין יתר ההערות שלך:

אם כבר את מעירה על העברית, כדאי לציין באיזה עמוד היית, או באילו עמודים מופיעות ה”שגיאות”. זה יהפוך את השירות להרבה יותר טוב.

את כללי האקדמיה לכתיב מלא וחסר אני מכירה (בגדול: מלא, אלא אם יש ניקוד ואז אפשר חסר; לאחרונה נכנס להם ג’וק לכתיב מלא בכל מצב מה שיוצר זוועות כמו “צוהוריים”).
בבחירה בין היצמדות לכללי האקדמיה לבין היצמדות למה שדבור וקריא – אבחר באפשרות השניה (עם י’ אחת) בכל יום.

אני מספיק בטוחה ביכולת הלשונית שלי גם כשאני לא נצמדת לכללי האקדמיה, ואפילו כשאני חיה על הקצה וכותבת “פרויקט” עם י’ אחת ולא עם שתיים. זה קורה בין היתר כי אני מצליחה להעביר מידע בצורה ברורה.
אני מצליחה לעשות את זה בגלל ש (ולא “מכיוון ש”) אני מתעקשת לכתוב כמו בנאדם.

בקיצור, נסיון יפה איתי, אני מעריכה את החוצפה (בהגייה יידישאית כמובן) ומאחלת לכם הצלחה עם לקוחות עם פחות בטחון עצמי.
בברכה,
ליאור

שפה גבוהה מם

ההמלצות שלי לשימוש בשפה בכתיבת מאמר

אמ;לק: תבחרו את הקרבות שלכם

השפה שאתם כותבים בה נועדה להיות המגש שעליו מונחים המסרים שלכם. אסור לה לגנוב את תשומת הלב – לטוב ולרע.

זאת הגישה שלי לדברים. יש עוד גישות, אבל אני חזק באסכולת ה”תכתבו ברור”. זה מה שאני יודעת לעשות, זה מה שעובד לי ואלו הנימוקים שלי:

בשפה פשוטה המוח יכול להתעסק בלהבין את המסר ולא לתרגם את השפה

הבנת השפה, תרגום משפת כתיבה לשפת דיבור, דורשת מאמץ של המוח.

ככל שהטקסט שאתם כותבים אמור להעביר רעיון מורכב יותר ומצריך יותר מאמץ – בין אם מאמץ לעקוב אחרי קו המחשבה שלכם, מאמץ להתגבר על החרדה ולבצע את ההנחיות הטכניות שלכם או מאמץ אחר – ככה חשוב שהשפה לא תהיה מכשול.

אני מקפידה על שפה פשוטה ונוחה ועל משפטים קצרים ככל האפשר כדי שמה שיבלוט יהיה הרעיון או המדריך. אתם לא פה כדי להתרשם מיכולת המשקל, החריזה ומאוצר המילים שלי. אתם פה לקרוא על קידום אתרים ועל כתיבת תוכן.

התפקיד שלי הוא אחד: לתת לכם את המידע הכי טוב בצורה הכי ברורה. אם אני אתחיל לסבך לכם את השפה עם כל מני “מכיוון ש” ו”הואיל ו” (ביטוי איום ונורא שעורכי דין מאוד אוהבים משום מה) – אני עלולה לאבד אתכם ולחטוא למטרה שלי.

רוצים עוד - בחינם?

להורדת הצ’קליסט דברים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים על האתר שלכם. 18 נקודות שיעזרו לכם להביא יותר טראפיק, לידים והמרות מהאתר ולהגיע לקהלים חדשים וממוקדים. צ’קליסט פרקטי ויעיל ממש כמו המאמר הזה.

לדבר פשוט זאת החוכמה הכי גדולה

זה עניין של סגנון ויש כאלה שיחלקו עלי. הגישה שלי אומרת שלהיות מסוגלים להגיד דברים חכמים, ברורים ומנומקים נותן לכם יותר נקודות מאשר לדייק בעברית.

משפט שמיוחס לאיינשטיין אומר (ואני בטח מעוותת את המשפט אבל תזרמו איתי) שכדי לבדוק אם הבנו רעיון, ננסה להסביר אותו לילד. ההגיון מאחורי המשפט הוא שהבנה עמוקה של משהו מחייבת שנהיה מסוגלים להסביר אותו בצורה הכי פשוטה לאדם שלא מבין כלום בתחום.

כן, זה אומר לדבר בפשטנות ולוותר על המון ניואנסים – אבל להבין מה חייבים להשאיר בפנים ועל אילו דקויות אפשר לוותר – זה חלק מלהבין רעיון לעומק.

אני פותרת את זה על ידי הסבר פשוט, הכנסת המונח ואז הדגמה. למשל במאמר “איך בלוג עצמאי יכול להתחרות במאקו” השתמשתי במונח המקצועי Topical Authority. ככה הסברתי אותו:

“אם תבחרו נישה אחת, אפילו מיקרו-נישה, ותתמקדו בה – יהיה לכם סיכוי גבוה יותר להתברג בתוצאות. הנישתיות שלכם היא היתרון התחרותי שלכם.

ההסבר לזה נקרא בשפה המקצועית Topical Authority: בעיני גוגל ככל שהאתר שלכם גדול, חזק וממוקד יותר בנושא מסויים – אתם יכולים להיות יותר אוטוריטה בו. למשל בלוג מתכונים שלם שעוסק רק במתכוני גבינת עיזים – יצליח להתחרות יותר טוב במתכוני גבינת עיזים שבאתרים אחרים גם אם הוא יותר קטן וחדש מהם.”

את הקטנוניות תשאירו לילדים

“בגלל ש” זה לא עברית. וגם לא “במידה ש” או “במידה ו”. אלו שיבושים נפוצים אבל אף אחד מהם לא מאושר לשימוש כעברית תקנית. ובכל זאת אלו ביטויים מספיק נפוצים שנמצאים בשימוש מספיק נרחב.

כל עוד זה לא צורם לכם (או לקוראים שלכם) – שחררו.

אחת התכונות המעצבנות בילדים היא שהם קטנוניים מאוד. זה יכול להיות חמוד אם הם ממש קרובים אליכם או שאתם במצב רוח מצויין, אבל לא קריטי לי שהשעה היא אחת ו-17 דקות ולא אחת ורבע. אחת הסיבות שילדים הם ככה היא כי עוד אין להם קונטקסט והם עוד לא למדו עד הסוף מה עיקר ומה טפל.

חשוב לא לעשות טעויות מביכות, אבל רוב הטעויות הן לא כאלה ורוב מה שמוגדר כ”טעויות לשוניות” הוא כל כך רווח ולא צורם, שחבל על האנרגיה.

התוכן שלכם מדבר חזק יותר מהקרדנציות שלכם

לקרדנציות שלכם – הדברים שעשיתם – יש משקל. אבל את הרושם הראשוני יקבע התוכן שלכם. לפני שאני אזרוק על הקוראים שלי את קורות החיים שלי (כותבת בתשלום מגיל 16; טור בפרינט במגזין סוף השבוע של עיתון גדול; כותבת מלא תוכן לאתרים של עצמי; בוגרת מדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית ועוד כל מני), מעניין אותם יותר שאני מסוגלת למלא להם צורך פשוט: שהם יבינו מה אני רוצה מהחיים שלהם.

סיכום וסייגים

נכון קונטקסט? אז למה שכתבתי כרגע מן הסתם יש קונטקסט. הגדרות של “שפה פשוטה” הן אחרות אם כותבים לקולגות שלכם או לאנשים מבחוץ. לעורכי דין למשל יש את השפה שלהם אבל אם הם יכתבו את המונחים המדוייקים לאדם שלא למד משפטים ולא עוסק בזה – האדם החיצוני לא יבין מה הם רוצים מחייו.

יש גם מקרים שבהם חייבים הגהה ועריכת לשון. בלוג על עריכת לשון, למשל. אבל ברוב רובם המכריע של האתרים שראיתי – אפשר להסתדר יופי גם בלי זה. חבל על הכסף שלכם.

ואם הדרך שלכם להשיג לידים היא קודם כל לספר להם שיש להם בעיה חמורה ולהלחיץ אותם עליה בתקווה שיהפכו ללקוחות – אני מציעה לשקול גישה מפרגנת יותר ומורידה פחות.

דברים שכדאי לדעת על SEO, תוכן ואתרים

לעדכונים על מאמרים חדשים

קבלו טיפים ומאמרים לקידום האתר שלכם. אני מקפידה לשלוח מיילים בתדירות שאני הייתי רוצה לקבל: קצר, ורק כשיש לי משהו חשוב להגיד.

אפשר לדבר גם פה

עצמאים חדשים?

רוצים עוד - בחינם?

להורדת הצ’קליסט דברים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים על האתר שלכם. 18 נקודות שיעזרו לכם להביא יותר טראפיק, לידים והמרות מהאתר ולהגיע לקהלים חדשים וממוקדים. צ’קליסט פרקטי ויעיל ממש כמו המאמר הזה.

ליאור שפירא בלוג

קורס ניהול עוסק לעצמאים מתחילים

מה צריך כדי לפתוח עוסק; הדרכים החוקיות לשלם פחות מס; תמחור כמו מקצוענים; למקסם את רואה החשבון; ועוד