אני אשה חזקה ועצמאית. בעיקר עצמאית. אפילו מוציאה קבלות. אני אשה חזקה ועצמאית (עם קבלות!), אבל גם שכירה. ואוי טאטע, איזה מסובך זה.

מאז שאני ילדה אבא תמיד אומר לאחים שלי ולי "לא משנה איפה אתם נתקעים, לא משנה באיזו שעה - תרימו טלפון, אני אבוא לאסוף אתכם".

אחרי מספר שנים של הצלחה בארץ, היהודים ניצחו את הגויים וסודה-קלאב קנו את סודהסטרים

זה היה מתסכל: איך יכול להיות שכל האנשים מולם אני עובדת מעריכים אותי ורק עם המפקדת שלי אני לא מצליחה להסתדר?

כל הכלים הולכים אל הכיור והכיור תמיד מלא. אל מקום שהכלים הולכים, שם הם שבים ללכת.