כדי לעבוד פחות קשה בייצור תוכן אפשר להתאים את את התוכן שלכם לפלטפורמות השונות. ההבדל בין כתיבת תוכן בבלוג באתר לכתיבת תוכן לפייסבוק ולאינסטגרם, ומה הטעות שאתם עושים כשאתם מפרסמים תוכן איכותי רק בסושיאל
אם אתם קוראים את השורות האלה, אתם בטח מכירים את הסיטואציה: אתם צריכים לייצר עוד ועוד תוכן כל הזמן. אתם יכולים להיות מנהלי מדיה או כותבי תכנים – ואתם צריכים לייצר תוכן בלי הפסקה והמוח שלכם עייף ומתוסכל; או שאתם יכולים להיות בעלי עסק שבמקום לעסוק בעבודה שלכם, אתם מרגישים שאתם שורפים מלא זמן על כתיבת תוכן.
לייצר תוכן זאת לא מעט עבודה, והיא עולה ככל שהתדירות עולה. סביר שאתם מתחזקים חשבון פעיל בלפחות שתיים, ולפעמים גם שלוש ויותר, מהפלטפורמות האלו: יוטיוב, אינסטגרם, פייסבוק, ניוזלטר, אתר.
לפעמים אתם כותבים פוסט מושקע אחד לפייסבוק ומעלים אותו גם לאתר וגם לניוזלטר – ואתם מבינים שזה לא נראה טוב – אבל אין לכם אנרגיה להשקיע בהתאמה, והעיקר שיש תוכן. או שאתם מייצרים תוכן אחד ליוטיוב ותוכן אחר לפייסבוק – וזהו. כי יש לכם מספיק עבודה בעסק ואם הייתם רוצים לעבוד בניהול מדיה – כבר הייתם מנהלי מדיה.
לכל פלטפורמה הכללים שלה
לכל פלטפורמה יש כללים לכתיבה. הכללים לא מוכתבים מגבוה באופן קשיח, אלא התגבשו באופן רחב-אבל-ברור. רחב כך שיש הרבה מרחב תמרון בהתאם לסגנון הכתיבה, וברור כך שאם חורגים מהם בגסות – זה ניכר. כשאתם שולחים הודעת ווצאפ, למשל, לא תנסחו אותה כמו מייל, שלא תנסחו כמו שיחת טלפון. פוסט בפייסבוק יכתב בצורה אחת, פוסט באינסטגרם בצורה אחרת, ופוסט בבלוג יהיה כתוב בצורה שונה.
להחליט מה לכתוב איפה יכול להיות מתסכל ולשאוב הרבה אנרגיה. המזל הוא שאם כבר כתבתם פוסט באיזושהי פלטפורמה, אפשר ואפילו רצוי לפרסם אותו בפלטפורמות אחרות. כל מה שצריך לעשות הוא לבצע התאמות.
אם אתם מרגישים שאתם מכירים את הכללים לכתיבת תוכן במדיות השונות, אפשר לקפוץ ישר לטבלת השוואה בין המדיות שמתחתיה יש סיכום ומסקנות.
כללים לכתיבת תוכן בפייסבוק
בפייסבוק יש מגמה חדשה יחסית, של מאמרים מקצועיים ארוכים. אני לא מדברת על פוסטים ארוכים ששוברים בהם שורות כל 5 מילים ואתם מספרים בהם את הסיפור המרגש שלכם ואיך הגעתם לממש את התשוקה שלכם באמצעות העסק. אני מדברת על פוסט מקצועי לכל דבר ועניין שמתפרסם בקבוצות רלוונטיות בפייסבוק במטרה לסמן אתכם כגורמי ידע בתחום (אוטוריטות).
כחלק מהמגמה של פייסבוק ליצור יותר דיאלוגים בין משתמשים (שבאה עם הקטנה דרמטית של חשיפה לתוכן בעמודים עסקיים), בקבוצות אפשר להוסיף לתוכן כותרות ובולדים באופן שלא ניתן על הקיר האישי שלכם או בעמודים.
היתרון בפוסטים מקצועיים הוא שכולם בפייסבוק, ובקבוצות רלוונטיות יש לכם פוטנציאל להגיע ללא מעט קהל.
החסרון הוא שכולם יודעים את זה, וכולם מפרסמים כל הזמן. לא רק המתחרים שלכם, גם חברים שלכם. כל פוסט שקופץ בפיד מתחרה בתשומת הלב של הקוראים שלכם. אורך החיים של פוסט, גם אם הוא מעולה, הוא מאוד מאוד קצר: כמה שעות בודדות, או יומיים-שלושה אם הפוסט באמת מעולה.
עם זאת, תמיד תוכלו להפנות אליו שוב או לתייג בו אנשים – אבל זה מצריך אקטיביות מצידכם. בלי אקטיביות, אנשים לא יגיעו לדברים שכתבתם לפני חודש ולפעמים גם לפני שבוע – פרקי זמן שהם נצח במונחים של הפיד.
כללים לכתיבת תוכן באינסטגרם
באינסטגרם אפשר לכתוב בפרופיל האישי שלכם ותקבלו לא מעט חשיפה. אינסטגרם היא פלטפורמה שנראית ויזואלית, אבל גם בה אפשר לכתוב תוכן – ורק צריך תמונה טובה.
כשכותבים מאמר, החלוקה לכותרות פחות נפוצה באינסטגרם, אבל השימוש בהאשטגים דווקא כן. גם פה מדובר בפוסטים עם אורך חיים קצר למדי, אבל ההאשטגים (שלא באמת תפסו בפייסבוק) מאפשרים לתוכן חיי מדף ארוכים קצת יותר.
שני סוגי תוכן באתרים
חלק גדול מאוד מקידום אתרים בגוגל הוא התוכן באתר: עצם קיומו, האופן בו הוא כתוב, ואופטימיזציות (שיפורים והתאמות) שנעשות בו. באתרים יש שני סוגי תוכן עיקריים:
א. טקסטים מושקעים וארוכים, 500-2,000 מילה, שנותנים ערך, מחולקים לכותרות ולתתי כותרות, אפשר ורצוי שתוכן יהיה עשיר (כלומר עם תמונות, סרטונים וגיפים). התוכן הזה תפקידו לתת ערך. כשכותבים מדריך למשל – תהיה טעות לא להעלות אותו כפוסט בבלוג. כאן הכוונה היא לטקסטים מושקעים (כמו הפוסט הזה), לא לטקסטים בינוניים כמו בסעיף ב'.
ב. טקסטים בינוניים שלא באמת צריכים להיות פוסטים בפני עצמם בבלוג שלך ומיועד בעיקר לSEO. זה טקסט של בערך 300 מילה שהמטרה שלו היא להוציא קישורים למקומות אחרים באתר. ברמה הטכנית, אפשר למשל לתת להם תגית נפרדת ובעמוד ארכיון הפוסטים להגדיר שפוסטים כאלו לא יוצגו. כלומר – זה טקסט שחשוב שהוא קיים, אבל הוא לא מאוד מעניין. אם כתבתם פוסט בפייסבוק או באינסטגרם שנועד להיות Filler, להזכיר לאנשים שאתם קיימים וזהו זה – אפשר להעלות אותו אחר כך לבלוג כפוסט SEO
הבדלים בולטים בין תוכן באתר לתוכן בפייסבוק ובאינסטגרם
אחרי שאפיינו תוכן ברשתות חברתיות ותוכן בבלוגים, כדאי לחדד את ההבדלים ביניהם בצורה ברורה יותר:
חיי מדף
לתוכן בבלוגים יש חיי מדף ארוכים הרבהההה יותר. פוסטים ברשתות חברתיות נעלמים אחרי כמה שעות ולכי תמצאי אותם שוב. לפוסטים בבלוגים לעומת זאת אפשר יהיה להגיע גם שבועות, חודשים ולפעמים גם שנים אחרי.
חשיפה דרך קידום אורגני בגוגל
אנשים מחפשים בגוגל פתרונות ותשובות לדברים שמעסיקים אותם. לתוכן שמופיע באתר שלכם יש סיכוי הרבה יותר גבוה להופיע לקהל ממוקד שמחפש דברים רלוונטיים בגוגל. פוסטים ברשתות חברתיות לא מתאנדקסים בגוגל, כלומר לא עולים בתוצאות החיפוש. לייצר תוכן רק לסושיאל יפספס את האפשרות של אנשים להתאנדקס בגוגל.
אם אתם מפקפקים, תעשו ניסוי. תסתכלו על שלושת החיפושים האחרונים שלכם בגוגל. כמה מתוכם פוסטים באתרים וכמה מתוכם פוסטים בפייסבוק? כמה תוצאות באתרים מופיעות לפני שאתם מתחילים לראות פוסטים בפייסבוק?
למה אתם רוצים שהתוכן שלכם יתאנדקס בגוגל? כי השקעתם ויצרתם תוכן. לא לתת לתוכן לעבוד בשבילכם ולהביא לכם טראפיק גם אחר כך זה לזרוק אותו לפח במקום להפוך אותו לנכס – וזה יוצר לכם הרבה יותר עבודה.
תשומת לב הקוראים
בסושיאל ובאתר תשומת הלב של הקוראים שלך היא אחרת: בפיד גוללים. בפיד האוירה היא הרבה יותר קלילה, של ניקוי ראש, ויזואליה וטקסטים קצרים. לעומת זאת אם מישהו נכנס לבלוג שלך או לפוסט ספציפי – הוא מוכוון לקריאת טקסט מעמיק יותר. זה יכול לקרות או כי מכירים אותך ומניחים שלמידע שלך יש ערך, או כי הם חיפשו פתרון לבעיה והטקסט שלך עלה להם (או לאדם שמכיר אותם ויודע על הבעיה) בגוגל.
זאת לא אותה צורת כתיבה
התוכן יכול להיות אותו תוכן, הצורה תהיה שונה לגמרי: החלוקה לכותרות תהיה שונה, אפשר להשתמש יותר באימוג'ים בגוף הטקסט, אפשר לשים תמונה אחת וזהו ולא מטמיעים בפנים למשל גם סרטון שידגים את מה שאומרים וכמעט ואין קישורים פנימה והחוצה. באתרים לעומת זאת כדאי ורצוי לשלב עוד תמונות וסרטונים, קישורים הם פלוס ענק ויש מקום ליותר העמקה.
הבדלים בסוג כתיבת התוכן במדיות השונות – בטבלה!
יש הרבה פרמטרים שמבדילים בין כתיבה באתר לכתיבה לסושיאל, ובין כתיבה בכל אחת מהמדיות השונות. על כל הבדל וכל מדיה אפשר להרחיב, אבל טבלה היא דרך נוחה מאוד להציג סקירה של ההבדלים הבולטים בין סוגי הכתיבה בכל אחת מהפלטפורמות:
נ.ב אם הגעתם לפה מהקישור בראש העמוד ואתם רוצים לדעת איך עשיתי את זה – אתם יכולים לקרוא את הפוסט על קישורי עוגן.
| אתר | פייסבוק | אינסטגרם | |
|---|---|---|---|
| אורך הטקסט | בין 300 ל-2,000 מילה | קצר, 500 מילה לכל היותר | קצר, 500 מילה לכל היותר |
| אורך חיי המדף של הטקסט | ארוך: ימים, שבועות, חודשים או שנים – בהתאם לתוכן ולמבנה האתר | לפני שפוסט נשכח יש לו בין שעות בודדות (בדרך כלל) למספר ימים (נדיר מאוד) | לפני שפוסט נשכח יש לו בין שעות בודדות (בדרך כלל) למספר ימים (נדיר מאוד) |
| אפשרות להגיע לתוכן דרך חיפוש בגוגל | אפשרית לגמרי וחלק מובנה במטרה של אתר | נמוכה מאוד | נמוכה מאוד |
| תשומת לב הקוראים | נתונה לך (תחת מגבלות של הפרעות הקשב). ההנחה שהקהל ממוקד והגיע ביודעין כדי לקרוא את מה שיש לך להגיד. | מוגבלת מאוד. הפיד מבוסס גלילה ועמוס בגירויים, קשה לשכנע לקרוא תוכן רציני וקשה יותר להניע לפעולה. | מוגבלת מאוד. הפיד מבוסס גלילה ועמוס בגירויים, קשה לשכנע לקרוא תוכן רציני וקשה יותר להניע לפעולה. |
| מידת חשיפה לתוכן | פחות מברשתות חברתיות | הרבה חשיפה. כולם שם. נחשפים אליכם באמצעות גלילה (בכפוף לאלוהי האלגוריתם) או תיוג של הקוראים. | הרבה חשיפה. כולם שם. נחשפים אליכם באמצעות גלילה ( בכפוף לאלוהי האלגוריתם) או תיוג של הקוראים. |
| חלוקה לכותרות בגוף הטקסט | נוח להגדיר כותרות ולחלק אותן לכותרות ראשיות וכותרות משנה – מוצג בגוף הפוסט באופן נוח | בקבוצות אפשר להגדיר טקסט ככותרת, בעמודים ובפרופיל אי אפשר, מוצג באופן סביר | אין אפשרות להגדיר טקסט ככותרת |
| קישורים פנימיים לדברים נוספים שכתבתם באותו הקשר | אפשר, רצוי, מעלה את הדירוג שלכם ועושה לכם רק טוב – כל עוד אתם לא מגזימים. | אפשר להפנות לפוסטים אחרים בפייסבוק, יש שיגידו שזה מוריד חשיפה. | לינקים לפוסטים אחרים באינסטגרם לא יהיו קליקביליים. |
| קישורים לאתרים אחרים בטקסט | אין בעיה. זאת הפלטפורמה שלכם. במידה זה יכול אפילו לשפר את החשיפה שלכם. | מקובל – בתגובות. | מקובל – בתגובות. |
| תוכן עשיר: גיפים, בתמונות וסרטונים בגוף הפוסט | אפשר, רצוי, מעלה דירוג בגוגל, מקל על העברת המסר | אפשר תמונה אחת או סרטון אחד – וזהו | אפשר תמונה אחת או סרטון אחד – וזהו |
| שימוש באימוג'ים בגוף הטקסט | לא מקובל ועדיף להימנע | אפשר, במידה | נפוץ, במידה |
| מיון התוכן וסיווגו | את התוכן אפשר למיין לקטגוריות וגם לתגיות | אפשר לפרסם בקבוצות מקצועיות רלוונטיות, אפשר להשתמש בהאשטגים בגוף הטקסט אבל זה פחות תפס | אפשר ורצוי להשתמש בהאשטגים כקטגוריות לטקסט |
| יתרונות עיקריים לפרסום התוכן בפלטפורמה | לתוכן יש חיי מדף ארוכים יותר והקהל שמגיע ממוקד יותר. | חשיפה. כולם שם ואפשר להגיע לקהל בקלות ולתקשר איתו. | חשיפה. כולם שם ואפשר להגיע לקהל בקלות ולתקשר איתו. |
לכן
אצל רובנו הגדול, אני רוצה לקוות, כתיבה לפייסבוק או לאינסטגרם וכתיבה לבלוג זאת באמת לא אותה כתיבה. כשאתם כותבים פוסט מושקע ואיכותי, הייתי מפרסמת בבלוג כמעט כל דבר שמתפרסם בפייסבו קאו באינסוגרם, כשההבדל הוא הפורמט:
- מדריכים וטקסטים טובים ואינפורמטיביים שאנחנו רוצים רוצה שיותר אנשים יחשפו אליהם הייתי מתאימה לפורמט כתיבה של בלוג: מעבה, מטמיעה סרטונים, תמונות, קישורים פנימיים וכו';
- טקסטים שהם פ'סדר כזה, הייתי שמה בפוסטים בינוניים שמיועדים בעיקר לSEO, מתאימה בקטנה, מורידה את האימוג'ים (כבר רמזתי שאימוג'ים בגוף טקסט עושים לי פריחה?), מוציאה קישור-שניים למוצרים/עמודים/פוסטים שאת רוצה לקדם – והיידה.
אם אתם כותבים ומפרסמים מדריכים קצרים ופרקטיים כמו מתכונים, רעיונות יצירה, דברים שקשורים לאופנה או לוולנס, מוזמנים לקרוא את הטיפ לכתיבת תוכן לאתרים בתחומים האלו.
פרסום פוסטים רק ברשתות חברתיות חושף אתכם לקהל רחב, אבל זאת חשיפה קצרת טווח והתוכן בהן נעלמים מהר מאוד. חוץ מזה, אתם טובים רק כמו הטקסט האחרון שיצרתם – כי קשה יותר להביא אנשים לקרוא דברים מוקדמים יותר שכתבתם. באתרים חוקי המשחק אחרים: אמנם יש פחות חשיפה, אבל לטקסטים יש חיי מדף ארוכים בהרבה והדרך להביא אנשים לקרוא דברים שכתבתם הן מגוונות יותר. הטקסט הזה, לדוגמה, נכתב בדצמבר 2020. מתי אתם קוראים אותו ואיך הגעתם אליו?
