סכמה (Schema), מבנה נתונים (Structured data) ומטא-דאטה הן דרכים לתת לגוגל עוד מידע על העמוד ועל מה שיש בו. מבחינת קידום האתר, זה נותן בוסט נאה.
חלק מהסכמות עניינן לתת לגוגל עוד מידע על האתר שלנו וחלק נועד לספר עוד על תוכן העמוד ולתפוס עוד נדל”ן בתוצאות החיפוש, במה שנקרא “תוצאות עשירות”.
איך להוסיף סכמה לאתר:
סכמה מאורגנת בצורת קוד שנקרא Json. היתרונות של שימוש בג’ייסון הם שזה קוד ששוקל מעט (אפרופו מהירות אתר ומשקל באחסון) ושהוא קל מאוד גם לולידציה וגם להבנה.
ארבע דרכים שאני אוהבת להוספת סכמות לאתר שלכם ועוד אחת:
- הדרך האהובה עלי: יצירת קוד באתר Schema Markup Generator והטמעה שלו
יש את האתר המדהים הזה, מחולל סכמה. האתר הזה הוא מהמתנות הגדולות שניתנו לאנושות מאת אלוהי ה-SEO. את כל הסכמות עליהן אני אכתוב פה – אפשר ליצור דרך האתר הזה.
טיפ לעבודה עם מחולל הסכמות: בכל הערכים שהוא מציע ולא רלוונטיים עבורכם – פשוט תתעלמו.
- למצוא סכמה רלוונטית ולהחליף את הפרטים בדוגמה – בפרטים שלכם
את כל הסכמות אפשר לכתוב בעצמכם, למשל באמצעות מציאת קוד סכמה לדוגמה והחלפת הפרטים בדוגמה – בפרטים שלכם.
- באמצעות תוספי סכמה ותבניות שמכילות את הסכמה באופן מובנה
יש תוספים שמאפשרים להוסיף סכמה. חפשו Schema בתוספים חדשים – ותראו ישועות. יש תוספים שמציגים ווידג’טים שכוללים בתוכם כבר סכמה. ביוסט למשל יש את זה ואני מרחיבה על זה בפוסט, תחת FAQ ו-How-to.
- אם יצרתם קוד ולא השתמשתם בתוסף – תדביקו את הקוד ב-head או בווידג’ט HTML בגוף העמוד
אם מדובר בסכמה שמופיעה ב”תוצאות עשירות” (כמו שאלות נפוצות או פירורי לחם) – אפשר להדביק אותה בגוף העמוד. סכמה שנותנת מידע על האתר יכולה להגיע ישירות ל-head.
- עם גוגל תג מנג’ר (GTM)
גוגל תג מנג’ר הוא כלי של גוגל שמתכלל המון כלים אחרים ומאפשר לבצע דברים שקשורים לבקרה, מעקב, יצירת פקודות מאחורי הקלעים ועוד. אני לא אתייחס אליו במאמר, אבל תדעו שהאפשרות קיימת.
איך לבדוק שהסכמה תקינה
בשני האתרים האלה
תכניסו את העמוד המבוקש לפה: https://validator.schema.org/. כאן אפשר לראות בקלות אם יש לכם שגיאות בסכמה. זה מציג את כל מבני הנתונים: כאלו שיתפסו לנו עוד נדל”ן בתוצאות החיפוש וכאלה שרק נועדו לעזור לגוגל לסווג אותנו יותר טוב.
אפשר גם להדביק את העמוד לכאן: https://search.google.com/test/rich-results ולסרוק. זה יציג לכם תוצאות עשירות: כל דבר שמאפשר לנו לתפוס יותר נדל”ן ולתת לנו הצגה נאה וחיננית יותר בתוצאות החיפוש. מה שמופיע פה, אחרי אינדוקס – יופיע גם בקונסול.
חכו קצת וזה יופיע בגוגל סרצ’ קונסול
אחרי שהעמוד מתאנדקס בגוגל, הסכמות מהתוצאות העשירות יופיעו לכם ב-Enhancements (שיפורים) בקונסול.
לפעמים הן יופיעו תחת Valid with warning (תקין עם אזהרה). זה קורה בד”כ אם השתמשתם בווידג’ט מוכן מראש ולא הכנסתם את כל הפרטים (או רובם). אבל כל עוד זה תקין – זה תקין. ואל תדאגו.
מתי מוסיפים סכמה?
הוספת סכמה ומבני נתונים נמצא ברבע ה”חשוב לא דחוף”. מבחינת מתי להוסיף סכמות כשאתם מקדמים אתר, יש שתי אפשרויות, וזה תלוי אם אתם מגיעים לאתר מראש או בדיעבד:
אם כבר קיבלתם לקידום את האתר כשהוא בנוי ומוכן, אני מוסיפה את הסכמה בשלבים מתקדמים: זה לא מהדברים הראשונים והדחופים שעושים לאתר, בטח אם מדובר באתר שאף פעם לא קידמו אותו. אבל בשלבים מאוחרים יותר אחרי שהאופטימיזציות הראשונות כבר מאחוריכם ואתם מחפשים איפה אפשר לשפר – אפשר להוסיף סכמות לעמודים.
אם האתר עוד בעבודה – תוסיפו סכמה על ההתחלה ותוך כדי בנייה ועבודה: תוך כדי שאתם כבר בשוונג. בניתם עמוד – תוסיפו לו את הסכמה הרלוונטית. אני למשל משתדלת להוסיף סכמת FAQ ו-How to תוך כדי תנועה, פירורי לחם יש לי בטמפלייט של הפוסט.
עוד דברים לדעת על סכמות ומבנה נתונים
המונחים מתחלפים ביניהם
אחת הדרכים ללמד נושא היא ללמד גם את הטרמינולוגיה שלו, את עולם המונחים שמגיע איתו. זה מאפשר לנו לנהל שיחות מקצועיות, לשאול את השאלות הנכונות ולקבל את התשובות המתאימות לנו.
לכן חשוב לי להגיד ש”סכמה”, “מבנה נתונים” ולפעמים גם “מטא-דאטה” הם מונחים שמשמשים בערבוביה. יש הבדלים ביניהם, אני סגורה על חלק מההבדלים האלו – ועל חלק לא. לעניין המאמר אני הולכת להתייחס לכל מה שפה בתור “סכמה” כי את כולן מביאים מאותו מקום, בודקים באותן דרכים, וזה מביא לאותה תוצאה. אבל אם יש לכם חידודים או הערות, אני אשמח שתדברו איתי.
כל סכמה יכולה להופיע פעם אחת בעמוד
אפשר שבעמוד אחד יופיעו כמה סכמות שונות (למשל: אדם, שאלות נפוצות, פירורי לחם) – אבל כל סכמה צריכה להופיע פעם אחת בלבד. אפשר לכתוב כמה שאלות ב”שאלות נפוצות”, אבל הקוד שאומר “זוהי סכמת שאלות נפוצות” – צריכה להופיע פעם אחת בלבד ולאגד בתוכה את כל השאלות נופצות.
כשמדביקים קוד, לא רואים את הסכמה בתוך העמוד
יש סכמות – פירורי לחם, איך, שאלות נפוצות – שאפשר להציג כחלק מהטקסט בעמוד.
לעומת זאת כשאתם מדביקים את הקוד ממחולל הסכמה או מקוד שמצאתם באינטרנט – מי שיראה את הקוד יהיה רק מנוע החיפוש ולא הגולשים. (למתקדמים: הסיבה היא שבווידג’טים יש גם html ו-CSS. כשמדביקים את הקוד אין אותם אלא רק Json).
הסיבה היא שיש מידע על האתר שמיועד להדבקה ב-head של האתר.
אם אתם רוצים שגם הגולשים בעמוד יראו את פירורי הלחם, המדריכים והשאלות הנפוצות שלכם – תשתמשו בווידג’טים יעודיים. במדריך הזה אני מדברת על ווידג’טים כאלו בוורדפרס (בגוטנברג ובאלמנטור). אם אתם משתמשים במערכת אחרת – תבדקו מה המצב אצלכם.
סכמות שבשימוש תדיר אצלי
פירורי לחם
שם באנגלית: Breadcrumbs
למה זה טוב: זאת הסכמה הכי בסיסית ונפוצה והראשונה בספר. היא נקראת על שם פירורי הלחם בסיפור עמי ותמי (כן כן!) כי נועדה לספר לגולשים איפה הם נמצאים וכמה הם רחוקים מעמוד הבית.
מתי נשתמש: נכניס את ווידג’ט פירורי הלחם בטמפלייט של הפוסט.
שאלות נפוצות – FAQ
מה זה: פעם מזמן חשבתי ש-FAQ זאת דרך לכתוב “פאק יו” (fa Q), ואז גיליתי שמדובר בכלל ב-Frequently Asked Questions: שאלות נפוצות
למה זה טוב: סכמת שאלות נפוצות מאפשרת לנו לתפוס עוד נדל”ן בתוצאות החיפוש.
מתי נשתמש: השאלות האלו מופיעות בשני מקומות עיקריים:
People also ask
בתוצאות החיפוש, בעיקר באנגלית, אפשר לראות תשובות לשאלות נפוצות. לא כל התשובות שם הם בסכמת FAQ, אבל זאת סגולה טובה להגיע לשם.
בתוצאות החיפוש
מתחת למטא דסקריפשן בתוצאות החיפוש מופיעות שתי שאלות. זאת דרך לתפוס עוד שטח נדל”ן בתוצאות ולתת עוד מידע מעבר למה שכתוב במטא דסקריפשן:
אפשר להוסיף אותם באמצעות יצירת FAQ Page במחולל הסכמה, העתקת הקוד והדבקה שלו בכל מקום שבו ניתן להדביק קוד HTML
אני מזכירה שאם יוצרים את הסכמה הזאת באמצעות מחולל הסכמות – אתם לא תראו את השאלות הנפוצות בעמוד, אלא רק בתוצאות החיפוש של גוגל.
שתי דרכים נוספות להוסיף סכמת שאלות נפוצות בוורדפרס
בוורדפרס יש שתי דרכים נוספות שאני משתמשת בהן. כשמשתמשים בהן דווקא כן רואים את הטקסט של השאלות הנפוצות, ואפילו אפשר לעצב אותו:
גוטנברג+יוסט
אחת היא בגוטנברג+יוסט. כשיש לכם את התוסף יוסט ואתם משתמשים בעורך הפוסטים גוטנברג – יש לכם ווידג’ט Yoast FAQ.
בניגוד לקוד שאתם מטמיעים, כשאתם משתמשים בבלוק הזה של גוטנברג, השאלות הנפוצות שלכם כן יוצגו כחלק מתוכן הפוסט. לכן אני משתמשת בו למטה, תחת כותרת כמו “לסיכום” או “אמ;לק”
ספוילר באלמנטור
בעמודים שבנויים באלמנטור, הווידג’ט ספוילר יכול להפוך לסכמת שאלות נפוצות. רק צריך ללחוץ על הכפתור “סכימת FAQ” בתחתית ה”תוכן”
איך
שם באנגלית: How to
למה זה טוב ומתי נשתמש: זה טוב לפירוט תהליכים. השאלות “איך לבצע משהו” הן שאלות מאוד נפוצות בתוצאות החיפוש של גוגל, ומנוע החיפוש רוצה לתת לגולשים את הדרך הטובה ביותר לעשות את זה. אם כבר מראש אמרתם לו “הקטע הזה בטקסט שלנו מסביר את זה” – אתם מקבלים יתרון.
איך להוסיף לאתר
גם פה, אפשר להשתמש בגוטנברג+יוסט כדי להציג סכמת “איך”. את הדרכים ב”איך להוסיף סכמה לאתר” כתבתי באמצעות הווידג’ט הזה. וגם פה, בניגוד להטמעת הקוד במחולל הסככמות, ה”איך” יוצג כחלק מתוכן הפוסט.
לכל שלב אני מציעה להוסיף מילות הקדמה, ואם יש תמונה שממחישה וטובה מאלף מילים – מה טוב.
ארגון
שם באנגלית: Organization
למה זה טוב: כדי לספר לגוגל שהאתר שלכם הוא אתר של עסק.
מתי נשתמש: נשים בעמוד הבית. אם יש לנו את התוסף יוסט, חלק מתהליך ההגדרה שלו כולל את השאלה האם האתר הוא עבור ארגון הוא אדם. המשמעות היא הסכמה.
עסק מקומי
שם באנגלית: Local Business
למי זה טוב: גם עסק מקומי הוא סוג של ארגון. “עסק מקומי” הוא אחלה סכמה אם אתם מקדמים עסק שהמיקום הפיזי שלה משנה, כמו מרפאה, מוסך, בית קפה, מסעדה, ספרייה, מרכז קניות ועוד. באתר שצירפתי בראש המאמר יש רשימה סגורה (ונרחבת) של סוגי בתי עסק.
כדאי לזכור שסכמת local business לא מחליפה את גוגל מיי ביזנס. כל יתרון שאתם יכולים להשיג לעצמכם – לכו עליו. או במילים אחרות: כדאי שיהיה לכם את שניהם.
ככל שתתנו לגוגל יותר מידע – יותר טוב. שעות פתיחה, לוגו, שם העסק, סוג העסק, מספר טלפון, טווח מחירים (לסמן בדולרים: $ לזול, $$$$ ליקר).
הפרמטר הכי לא טריוויאלי שאתם יכולים להזין פה הוא קואורדינטות: קווי אורך ורוחב. אני מציעה להשתמש בהם ולא לבנות רק על הכתובת. גם כי גוגל הוא רובוט, ולא בנאדם, וגם כי אם יש לכם יכולת לפרט ולתת עוד מידע – זה מאמץ קטן שנותן לא מעט. כך תוציאו קואורדינטות בקלות דרך גוגל מפות.
עוד משהו: אם יש לכם עמוד באתר לכל סניף, לכל עמוד כזה הייתי מכניסה את הקוד של סכמת עסק מקומי. מדובר בעסקים שונים עם כתובות שונות, שם שונה לכל סניף (בגלל המיקום), לפעמים גם טלפון שונה ושעות פתיחה שונות. אל תשכחו להחליף את ה-URL בין סניף לסניף.
אדם
שם באנגלית: Person
למה זה טוב: לביסוס אמינות בעיני גוגל. יש לנו את הבלוג שלנו. לא פעם נכתוב מאמרי אורח או נתראיין במקומות. סכמת “אדם” היא דרך לספר לגוגל שהליאור שפירא שמופיעה פה, פה וכאן – היא אותה ליאור שפירא. לאתרים בתחומים רפואיים ופיננסיים זה חשוב במיוחד, מטעמי בניית “מומחיות, סמכותיות ואמינות” (E-A-T).
איך נשתמש: אני משתמשת בסכמה הזאת כשאני כותבת על אדם. למשל בעמודי ה”אודות” של העובדים אם מדובר באתר של ארגון.
מה שאני הכי אוהבת בתוך המידע שיש פה, הוא הפרופילים ברשתות חברתיות וקישורים נוספים. בקוד זה מופיע תחת sameAs
בשורה sameAs, תכניסו גם את פרופילים ברשתות חברתיות, אבל תרגישו חופשי להכניס את כל מאמרי האורח שלכם, כל פרקי הפודקאסט שהתארחתם בהם, קישור לפודקאסט שלכם ועוד. כל מה שלא יגרום לכם להיראות כמו אושייה קיקיונית אלא כמו אדם אמיתי.
